מעשה היה ובאחת הפעמים שנסעתי במטוס – ישב לצידי גוי בן אומות העולם
בזמן הארוחה, כאשר דיילי המטוס חילקו את מנות האוכל, התברר שאירעה תקלה ומגש המזון הכשר שהוזמן עבורי לא נמצא במטבח המטוס
כדי שלא להשיב את פניי ריקם, הונחה לפני מנת האוכל הלא כשרה שאותה קיבלו כל נוסעי המטוס, אך אני לא נגעתי בה והשארתי אותה סגורה וחתומה כפי שהונחה לפני, וכך נשארתי רעב במשך כל הטיסה
שכני לספסל שהבחין בדבר וראה שאינני פותח את מנת האוכל שהוגשה לי – לא הבין כלל מדוע אני נוהג כך, ופנה אלי ושאל אותי: "מדוע אינך סועד את ארוחתך? למה אתה מחכה
כתשובה לשאלתו עניתי לו שאני יהודי, ויהודי אינו אוכל דבר שאינו כשר. אולם הגוי הערל התקשה להבין מה מונע ממני כעת לפתוח את המנה שהוגשה לי, והרי האוכל כל כך טעים ומגרה
באותם רגעים חשבתי לעצמי שגוי זה אינו מבין את מעשי ואת הויתור שלי על האוכל הריחני, כיון שגופו מורגל לרדיפה אחר התאוות והעינוגים, ומסיבה זו הוא אינו יכול להשיג ולהבין מדוע אינני נוהג כמוהו
אולם אני זכיתי להיות בן לעם היהודי, וכל יהודי שלומד תורה ומקיים את מצוותיה – התורה מעדנת את גופו ואת נפשו, ומרגילה אותו לכך שישנם דברים שהם מחוץ לתחום התעניינותו, ושמהם אסור לו ליהנות
תורתנו הקדושה היא זו שגם שומרת ומגינה על היהודי לבל ייכשל בתאוות העולם הזה, ומסייעת לו להתגבר על רצונותיו הגופניים אשר נצטווה להתרחק מהם.
