המעשה הבא ארע בתקופה בה התגוררתי בארץ ישראל. באחת הפעמים בהן שהיתי בפריז לצורך זיכוי הרבים, התקבלתי בחום רב ובכבוד גדול אצל בעל הבית שארח אותי ודאג לכל צרכי עד לפרט הקטן ביותר.
בערב שלפני טיסתי בחזרה לארץ הקודש ראיתי על פניו שהוא עצוב, והבנתי שדבר מה מציק לו. כששאלתי אותו לפשר הדבר השיב לי היהודי שאירעו נפילות שערים בבורסה וכתוצאה מכך נגרמו לו הפסדים עצומים המסתכמים בכמה מיליונים. בגדלותו הרבה הוא לא שיתף אותי עד אז בדבר, על מנת שלא לפגום בשמחתי בזמן היותי בפריז, כדי שאוכל לבצע את שליחותי על הצד הטוב ביותר.
כששמעתי על הפסדיו הגדולים חשבתי לעצמי – זו תורה וזו שכרה? הרי אותו בעל בית השתדל בכל מאודו להנעים את זמני ואת שהותי בביתו, ואפילו טרח וארגן לי פגישות עם גורמים שונים שיכולים לעזור בהחזקת מוסדות התורה.
מדוע הוא לא קיבל את שכרו בעניין, ובנוסף עוד הפסיד באותו זמן ממון רב? ומתוך מחשבה זו נשאתי תפילתי לבורא העולם שזכות התורה שמארחי טרח לכבודה תעמוד לו וגורלו יתהפך עליו לטובה.
