בשנת תשנ"ג אישה פלונית חזרה מבדיקות רפואיות שנערכו לה בבית החולים ביוסטון שבארצות הברית. בבית החולים הרופאים אבחנו גידול במצב מתקדם במיתרי הקול שלה, והציעו לה לעבור ניתוח לכריתת מיתרי הקול כדי להציל את חייה, אולם תוצאת הדבר היא שמרגע הסרת מיתרי הדיבור – האישה תוכל לדבר רק באמצעות מכשיר מיוחד שיוחדר לתוך הגרון שלה.
במר נפשה הגיעה אלי האישה וסיפרה לי על צרתה ועל פתרון הרופאים, כולל כל ההשלכות הקשות המשפיעות על עתידה.
"היה לא תהיה!" קבעתי חד משמעית. "את תדברי בקולך שלך, ומיתרי הקול יישארו במקומם! אך כל זאת בתנאי שתקבלי על עצמך להתחזק מאד בקיום התורה והמצוות".
האישה קיבלה את דברי, אולם מצבה הרפואי הלך והתדרדר, עד שלא נותרה כל ברירה וכדי להציל את חייה היא נאלצה להיכנס לחדר הניתוח בבית החולים ביוסטון במטרה לכרות את מיתרי הקול.
הרופאים, שלא נתנו כל סיכוי לכך שניתן יהיה להציל את מיתרי הקול מכריתה, יצאו מחדר הניתוח המומים, ואמרו שהם אינם יודעים להסביר את מה שארע בזמן הניתוח, שכן לבסוף עלה בידם להציל את חייה של האישה מבלי להסיר את מיתרי הקול שלה.
שנה לאחר מכן הגיע אלי האישה כדי להודות על ברכתי בזכות אבותי הקדושים זיע"א, ולספר על הנס הגדול שארע לה. ואמנם ברוך ה' היא מדברת כאחד האדם וזכתה להתחזק מכך בקיום התורה והמצוות. .
