דרשה בארגנטינה
בעת שהותי בארגנטינה שבדרום אמריקה באו לפני בני זוג שאינם שומרים תורה ומצוות והם רחוקים מכל דבר שבקדושה, וביקשו שאברך את בנם החולה ברפואה שלימה.
כדי שהברכה תחול על בנם ביקשתי מהאב שיקבל על עצמו להקפיד להניח תפילין מידי יום. האב סירב לשמוע על הדבר, ולפיכך השקעתי זמן רב בשיחה עימו על גודל מעלת המצוה ועל הזכות הגדולה שבידי יהודי שמניח תפילין. לבסוף היהודי השתכנע בדבר, וקיבל על עצמו להקפיד לקיים את מצות התפילין.
לאחר הישג זה, עברתי לשוחח עם האישה ולשכנע אותה לקבל על עצמה לקיים את מצות טהרת המשפחה. גם כאן נדרשתי להשקיע מאמצים רבים וכוחות גדולים כדי להסביר לה את מעלת המצוה וגודל שכרה, אך לבסוף האישה נתרצתה וקיבלה על עצמה לשמור על טהרת המשפחה.
בהמשך שיחתנו שאלתי את האישה מהו שמה הפרטי, והנה נוכחתי לשמוע ממנה ששמה הוא כשם בנות אומות העולם.
"אין זה מכובד שבת ישראל תיקרא בשם של גויה" אמרתי לאישה.
"אבל אני גויה!!!" השיבה האישה ללא כל בלבול.
לרגע אחד הייתי המום!!! אך לאחר מכן צחקתי בתוך לבי על המאמצים המרובים שהשקעתי בניסיון לשכנע גויה נוצרייה שתשמור טהרת המשפחה.
התאוששתי מיד מההלם שאחז בי והפכתי את נושא השיחה. ביקשתי לשכנע את בני הזוג שיתגרשו תיכף ומיד וייפרדו איש מעל רעהו, ולשם כך הסברתי להם את גודל החטא והאסון הנורא שבנישואי יהודי עם בת נכר, עד כמה שחיבור של נישואין בין בני העם היהודי לבני עם אחר אינו נכון וראוי.
ממעשה זה למדתי מוסר השכל עצום, שכאשר אדם עושה חשבון נפש עם עצמו, ומתבונן במעשיו – אפילו גוי בעל לב ערל, יכול להגיע לקרבה לה' עד כדי שיתרצה לשמור את מצוותיו. ואם כך באומות העולם – קל וחומר נשמת היהודי שהיא טהורה ונחצבה מתחת כסא הכבוד – כאשר תערוך חשבון נפש עם עצמה בודאי תגיע לחקר האמת, וכך היהודי יזכה לחזור לדרך התורה והמצוות.
