בני זוג יהודים בצרפת בנו מיוזמתם בניין גדול והשקיעו בבנייתו את מיטב כספם.
היה זה בניין משרדים יפהפה שהכיל בתוכו עשרות משרדים עבור בעלי עסקים שונים, וכן אולמות מרווחים לצורך כינוסים שונים.
בשמחת חנוכת הבניין שהתקיימה יום לפני הפתיחה הגדולה, השתתפו למעלה מאלף איש, וההערכה הייתה שלמחרת היום, בעת הפתיחה הגדולה – יגדל עוד יותר מספר המשתתפים ויגיע אף לחמשת אלפים איש ויותר, כאשר רובם הגדול של המשתתפים – נועד להיות יהודים.
אלא שתוכנית הפתיחה הגדולה לא יצאה אל הפועל.
בבוקר אותו יום בשעה רבע לשבע, שעה ורבע בלבד לפני שהגיעו המוזמנים לטקס הפתיחה שתוכנן לשמונה בבוקר – אירע פיצוץ גדול בבלון הגז שבתחתית הבניין, וכתוצאה מכך הבניין כולו התמוטט תחתיו ונחרב.
בניסי שמים לא אירעה כל פגיעה בנפש, כיון שבאותו הזמן לא היו אנשים במקום, וגם האדם שהיה אמור לפתוח את שערי הבניין בשעה שבע ולהכינו לקראת הכינוס – עוד לא הספיק להגיע למקום, וכך בחסדי שמים ניצל ממוות בטוח.
כעבור תקופה מאז שנחרב הבניין באו לפני בני הזוג היהודים שהיו בעלי הבניין וטרם נפילתו תלו בו תקוות מרובות.
האישה פתחה ראשונה את פיה וטענה כביכול כלפי הקב"ה: "למה הקב"ה עשה לנו כך? כבר מספר עניינים שהתעסקנו בהם – כמעשה שטן נכשלו וירדו לטמיון. לפני זמן מה קנינו רכב חדש וכבר באחת מנסיעותינו הראשונות קיבלנו עליו דו"ח גדול וכבד. כשניסינו לפתוח עסק – בעלי נאסר בכלא. וגם עכשיו, כשהגענו סוף סוף לפתיחת השערים של מפעל חיינו – קרס הבניין תחתיו מבלי להשאיר שריד. למה כל זה מגיע לנו?"
לאחר שדיברתי על ליבם במילות עידוד ונחמה, ניסיתי להאיר בפני בני הזוג את הדברים מנקודת מבט נוספת, להזכיר להם שבמקום להתרעם על הנהגת ה' – עליהם להודות לקב"ה על כל הטוב והחסד שגמל עימם.
אמרתי להם שעליהם לשאת שיר ושבח לקב"ה על הנס העצום שעשה כשהקדים את הפיצוץ בבניין לשעה שבה לא יהיו אנשים במקום.
שהרי אם הפיצוץ היה קורה בשעת הטקס – הם ועוד אנשים רבים היו נהרגים או נפצעים מעוצמת הפיצוץ ומקריסת הבניין, והיו מותירים אחריהם יתומים ואלמנות ר"ל.
ועוד הוספתי ואמרתי שלפי גודל ההצלה היה עליהם לערוך סעודת הודיה גדולה לשמו יתברך מדין הכרת הטוב, על שגמל עימם חסד והותיר אותם בחיים, ולא חלילה לבא בטענות על מעשיו ולכפור בטובתו הגדולה.
בכל ניסיון וקושי שהקב"ה מנסה את האדם קיים טוב גדול. לעיתים קל לראות את הטוב הטמון בתוך הקושי אך לעיתים קשה לנו להבחין בטוב זה. אולם למרות זאת עלינו להאמין שכל מה שהקב"ה פועל איתנו הוא לטובתנו! ועלינו לחפש אחר טוב זה ולהודות עליו לקב"ה ולהכיר לו טובה עצומה על כך.
