בשנת תשנ"ח באה לפני מו"ר רבי דוד חנניה פינטו שליט"א הגברת דינה כהן תחי' ביחד עם בתה הקטנה, כדי לספר בצער על כך שבתה אינה יכולה ללכת, ולצורך רפואתה הרופאים שמו את רגליה בתוך ברזלים שיתמכו ברגליה, ואולי יביאו מזור למחלתה.
כאשר מו"ר הבחין בילדה, הוא פנה לאמה ושאל: "מדוע בתך אינה יכולה ללכת?" ומבלי לחכות לתשובה, דפק בחוזקה על השולחן והבטיח כי בעזרת ה' הילדה תלך! והוסיף שצריך להתפלל מידי יום ביומו שהקב"ה ישלח לה רפואה שלימה בזכות הצדיק רבי חיים פינטו זיע"א.
וכפי שהבטיח הרב שליט"א, כך היה.
באותו לילה הילדה חדלה לפתע לנשום, והוריה הבהילו אותה במהירות לבית החולים כשהיא מחוסרת הכרה.
לאחר טיפולים שונים התעוררה הקטנה, ובאורח נס ממש – קמה פתאום על רגליה והחלה להתהלך כאחד האדם, ללא ברזלים וללא תמיכה!
בשנת תשנ"ט, שנה לאחר מכן, שבה הגברת כהן עם בתה המהלכת למו"ר שליט"א, כדי להודות לו על הנס הגדול שארע לילדה בזכות ברכתו שנאמרה בזכות אבותיו הקדושים זיע"א.
