יהודי יקר בא לפני וסיפר לי שיש לו בביתו שלוש בנות שהגיעו לפרקן, אך לרש אין כל ואין בידו את סכום הכסף העצום שהוא זקוק לו כדי להשיאן וכדי לתת בידן נדוניה וקורת גג, והוסיף ואמר שגם הוא עצמו אינו גר בדירה משלו – אלא בשכירות.
"האם מעוניין אתה שאעזור לך מבחינה כספית?" שאלתי אותו.
"לא", השיב האיש "אינני חפץ לקבל צדקה מידי בשר ודם. כל בקשתי היא שתיתן לי עצה נכונה ותברך אותי בזכות אבותיך הקדושים שהקב"ה יפתח לי שערי פרנסה וסייעתא דשמיא וישלח לי ברכה בשפע לכלכלת כל בני משפחתי ולנישואי בנותי בכבוד".
תוך כדי דבריו, עלה בזיכרוני לפתע שיהודי זה מתגורר בסמיכות לעשיר גדול שבודאי ישמח לסייע לו בתרומה הגונה, ועל כן אמרתי לו: "שכנך פלוני הוא עשיר גדול מאד, ובודאי ישמח לעזור לך".
אך היהודי נענע בראשו ואמר: "ברוך ה' מזלו של שכני הצליח לו מאד, ואני מאחל לו המשך הצלחה, בפרט שהוא טורח ועמל כל כך לפרנסתו. אבל אני אינני חפץ בצדקה, אני בטוח שיש בידיו של הקב"ה לפרנס גם אותי בכבוד".
כששמעתי את דברי האמונה שיצאו מפיו בתמימות אמיתית – התפעלתי מאד, ועוד יותר גברה התפעלותי כשראיתי שהוא אינו צר עין במה שיש לזולתו. שהנה, למרות שהוא עני מרוד – בכל אופן הוא אינו מקנא ברכושו של שכנו העשיר ואינו מבקש אותו לעצמו.
על כן פניתי אליו ואמרתי לו: "בטוח אני שבזכות אמונתך התמימה ובזכות שאתה שמח בחלקך מבלי להתקנא בחלקם של אחרים – הקב"ה ישלח לך פרנסה בשפע ותזכה לחתן את בנותיך בכבוד. הסר כל דאגה מלבך, כיון שדרכים רבות למקום למלא לך את כל מחסורך אשר יחסר לך".
