באחת השנים בערב פסח השתתפתי באופן מיוחד בעבודות הניקיון לחג הפסח הקרב ובא. טרחתי רבות להוציא את החמץ מביתנו באופן המהודר ביותר ואף עמלתי בבדיקת החמץ במשך מספר שעות, עד שלא נותר כל ספק בכך שלא נשאר בביתנו אפילו לא פרור חמץ אחד
בליל התקדש החג, כאשר שבתי לביתי מבית הכנסת, היה גופי עייף ודואב מאד, ובקושי רב הצלחתי לעלות את חמשת הקומות עד לביתי
אולם כשנכנסתי לבית וראיתי אותו מואר באור יקרות וכל כולו אומר קדוש מזיו קדושת החג – פשטה בי הרגשת קדושה שכמוה לא חשתי מימי
וחשבתי לעצמי שכדאיים היו כל הטרחה והעמל שהושקעו בהכנות לחג, כדי לחוש ולו לרגעים ספורים את תחושת ההנאה והסיפוק מהעבודה ותוצאותיה
