עמל

יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ (תהילים קכח, ב)

מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת א, ג)

טוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח. (אבות דרבי נתן פ"ג מ"ו)

אני הצעיר אומר, כי לא דיבר החכם [שאמר שם בגמרא (ברכות ח, א) "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים"] אלא בזמנם, שהיה להם דעת זך ורוב תורה, לזה יותר טוב להנות מיגיעו, מה שאין כן בזמנינו כי נתמעטו הדעות, והלואי ואולי ילמוד כל היום וכל הלילה ויוכל להשיג לידע ולהבין בתורה ולידע כל דיני התורה הצריכים, ונתמעטה בעוונת התורה ולומדיה, פשיטא כי יודה ויאמר החכם דהאידנא ילמוד כל היום ויסתפק מהזולת. (חפץ ה' לר"ח בן עטר ברכות ח, א)

קשה על מה שאמר שלמה המלך "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם", לכאורה הוי ליה למימר ראה דרכיה "ומהר", ולמה אמר "וחכם"... הנה נודע מה שאמרו רז"ל על חריצות הנמלה, שכל ימיה ששה חודשים, ומאכלה חטה וחצי, ואפילו הכי תזדרז להביא מכל מאכל אשר יאכל יום יום, עד כי תאצור אוצר רב תבואות. ופעם אחת בדקו ומצאו במחתרות הנמלין כמה כורין. ויש להם ג' חדרים תחתיים שניים ושלישים. וקשים בשניה ולא בראשונה מפני הדלף, ולא בתחתונה מפני הלחות, וגם אם יבא אליהם דלף מוציאתם לשמש עד שיתנגבו, וחוזרת לתתם במקומם, גם חותכת ראש החטה שלא תצמח.

והנה לפי זה באומרו לך אל נמלה עצל נפיק מינה חורבה, שהאדם ילמוד מן הנמלה לצבור כעפר כסף, ובחומר יכין מלבוש, יעשה לו סגולה אוצרות כסף ורב פנינים, ויוציא כל ימיו לרדוף אחר המותרות, ועיניו לא תשבע עושר, כנמלה שמאכלה חטה וחצי, ונמצא בחור שלה שלש מאות כורין

לכן אמר שלמה המלך ע"ה ראה דרכיה וחכם. כלומר למוד ממנה לענין החכמה ודעת אלהי-ם ומצוותיו, ושכשם שהנמלה טורחת לשאת משא כפלים מגופה, כך אתה תטרח בעבודת ה' יותר מכוחך. וכשם שהיא חפצה להביא כל מין מאכל, חטה ושעורה ועדשה וכיוצא, כן אתה תרבה גבולך מתורה ומצוות ומעשים טובים. וכשם שהיא מצטערת בחום, ואצלה הוא לשמחה כי טרודה היא לצבור, כן אתה לא ימנעך שרב ושמש בענין העבודה. וכשם שהיא נותנת החטים באופן נאות שלא יתעפשו ולא יבוא עליהם דלף, כן אתה תזהר שלא תחטא ולא תזיק למצוותיך. וכשם שאם בא עליהם דלף תוציאם לשמש שיתנגבו ומחזירתם למקומם, כן אתה אם חטאת ומנעת במעשיך, שנגעה במצוותיך יד היצר הרע, גם כן תתקנם על ידי התורה ותחזירם לקדושה לשרשם ומקומם. ולכן אמר ראה דרכיה וחכם שתלמד מהם להרבות חכמה

ואמר נמי ראה דרכיה, שהיא מאכלה חטה וחצי וכל כך אוספת הרבה, כן האדם הצובר ממון מאכלו מועט ואוסף הרבה. ולכן ודאי לא תלמוד כמעשיה ממש, אלא וחכם, שתתחכם ממנה. (דברים אחדים לחיד"א דף עו)