יהודי עשיר גדול מלוס אנג'לס שבארצות הברית בא לבקר אותי במעוני, וכשהבחינו בו האנשים מסביב והכירו בו ובעושרו הגדול הם חלקו לו כבוד רב
כשהיהודי ישב אצלי ושוחחנו באופן פרטי הוא אמר לי: "ראה כבוד הרב, כעת כולם מכבדים אותי בשל עושרי, אולם למעשה אני האיש העני ביותר בעולם, כיון שכל הכסף שלי מושקע באבנים טובות ואין לי אפילו מה לאכול
"לך תמכור את האבנים" אמרתי לו
אך העשיר השיב: "כעת איני יכול למכור דבר". היה זה בתחילת המיתון בארצות הברית, וכפי שהעשיר חשש – כל כספו אבד לו והוא נעשה עני וחסר כל
כיום, לאחר נפילתו הגדולה הוא מתגורר בבית דירות פשוט כאחד העם, וכל מה שנותר לו מעושרו הרב הם שלושה בתי כנסיות גדולים שבנה על שמו בימים בהם היה עשיר גדול. וכאשר הוא מספר לבריות שהוא זה שבנה את בתי הכנסיות הללו, הם מתקשים להאמין לו, כיון שהיום הוא מפשוטי העם ממש
אך מוסר גדול ניתן ללמוד מהעניין – שכשם שלאחר כל נפילותיו הכלכליות רק בתי הכנסיות שבנה בימי עושרו הם כל הצלחותיו שנותרו בעולם, כך האדם בבואו לעולם העליון, נכסיו הרוחניים עליהם עמל בעולם הזה רק הם הנכסים הנצחיים שילוו אותו ויעמדו לזכותו ביום פקודה.
