פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם (תהילים יט, ט)
רוצה לומר כי התורה מלמדת לאדם את המעשה אשר יעשה, ולא נחשב שהולך בחוש... ואמר "הנחמדים מזהב ומפז רב", פירוש כי המצוה יש בה שני דברים, האחד שהמצוה טובה לאדם הגופני, שדבר זה מבואר לכל, שכל המצוות שהם בתורה הם להשלים תיקון האדם עד שהאדם הוא בטוב. והשני שהשכל גם כן מחייב המצוות מצד סוד שכלי, ועל זה אמר, כי מה שהמצוה יש בה סוד שכלי אלקי הם נחמדים מזהב ומפז רב, שהם נחמדים לראיית העין לבד, ומצוות התורה הם יותר נחמדים לראיית השכל, שכמו שיפול לשון ראיה על העין יפול ראיה על השכל... (מהר"ל תפארת ישראל בהקדמה)
אמר רשב"י, אמר הקב"ה הוו מכבדין את המצוות שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, אם כבדת אותן כאילו לי כבדת, ואם ביזית אותן כאילו לי ביזית. (תנחומא פרשת ויגש)
"ושמרתם את המצות", רבי יאשיה אומר אל תקרי כן, אלא ושמרתם את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך עשה אותה מיד. (מכילתא בא פרשה ט)
משל למלך בשר ודם שאמר לאשתו הוי מתקשטי בכל תכשיטיך כדי שתהא רצויה לי, כך אמר להם הקב"ה לישראל, הוו מצוינים במצוות, כדי שתהיו רצויים לי, וכך הוא אומר יפה את רעייתי כתרצה, יפה את שאת רצויה לי. (ספרי ואתחנן לו)
"כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם", שתהא מצוה קלה חביבה עליך כמצוה חמורה. (ספרי ראה פב)
אין לך כל דבר ודבר שאין בו מצוה למקום, פירות יש בהם מצוות הרבה - תרומה ומעשרות, חלה וביכורים, הלקט והשכחה והפאה. שערי בתים ושערי מדינות יש בהם מצוה למקום שנאמר וכתבתם על מזוזות בתיך ובשעריך. בגדים יש בהם מצוות למקום שנאמר לא תלבש שעטנז, טלית יש בה מצוה למקום, שנאמר גדילים תעשה לך. בהמה טהורה יש בה מצוה למקום שנאמר כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך. בהמה טמאה יש בה מצוה למקום שנאמר ופטר חמור תפדה בשה, חיה גדילה במדבר והעוף הפורח באוויר הזהיר עליהם הכתוב כשיבואו לידך לא יהיו מחוסרים מצוה שנאמר איש איש מבית ישראל אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר. ושאר בהמה וחיה שלא פרט הכתוב שמם עשאם כלל שלא יהיו מחוסרים מצוה שנאמר אך כל חרם אשר יחרים איש לה'. (ספרא צו מכילתא דמילואים פרשה א)
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. (אבות ו, יא)
יש לשאול, כי איך יאמר ה' חפץ לזכות את ישראל, לכך הרבה להם מצוות, ודבר זה נגד השכל, שהיה לו למעט במצוות, כדי שלא יהיה צריך לשמור הרבה מצוות, ואז היה זוכה לעולם הבא על ידי מיעוט מצוות, ממה שהוא מוסיף להם מצוה, שאז אי אפשר לזכות כל כך לעולם הבא
ואני אומר כי לא קשיא כלל, כי מה שישראל הם מוכנים אל התורה היא מדרגה בפני עצמה... ואם נתן להם מעט מצוות, לא היה הזכות שלהם כל כך כמו שיש להם זכות במה שיש להם תורה שיש בה מצוות הרבה ומוכנים אל הרבה מצוות... ועל זה אמר רבי חנניא דבריו, כי רצה הקב"ה לזכות את ישראל, ולפיכך הרבה להם מצוות הרבה, והם מוכנים אל מצוות הרבה מאד... ולכך שכרם גדול יותר... כי הדבר הזה, שאפשר שיקיים המצוות או לא יקיים דבר זה הוא שקול, כי אולי יזכה ויקיים המצוות, וכיון שהדבר הוא שקול, דבר זה מכריע מה שהוא מוכן אל תורה של ריבוי מצוות, ודבר זה הוא זכות גדולה מאד. כי זה מסגולת נפשם של ישראל, שהם מוכנים אל המצוות מצד עצם נפשם... (תפארת ישראל פ"ה)
כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ (שה"ר ד, ג)
אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון. (ברכות נז, א)
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר והלך לפניך צדקך. (סוטה ג, ב)
