פעמים רבות נשאלתי על ידי אנשים מדוע במהלך תפילת שחרית נכנסות לראשם מחשבות זרות
מציאות זו קשה עוד יותר להבנה לאור העובדה שלעיתים אנשים אלו קמים השכם בבוקר כדי להתפלל במניין, תפילתם נאמרת ביישוב הדעת, ולאחר התפילה הם גם נשארים לשמוע שיעור תורה
מדוע אם כן, למרות כל כוונותיהם הטובות, בבוקרו של יום ממלאות את ראשם מחשבות זרות ולא מרפות מהם
בשומעי את בעייתם אני נוהג לשאול אותם האם בלילה קודם לכתם לישון הם צפו במכשיר הטמא – בטלוויזיה? או שאולי קראו בספר חיצוני שיש בו דברי טומאה? או שחלילה חשבו במיטתם מחשבות לא טהורות
כאשר אדם עוסק בדבר טומאה באחד מהאופנים הללו קודם שנתו – בבוקר למחרת מחשבותיו אינן יכולות להיות זכות וטהורות, משום שהטומאה מהלילה חקוקה עדיין במחשבתו, ולכן מיד בבוקרו של יום המחשבות הזרות תוקפות אותו וממלאות את ראשו אפילו באמצע תפילת שחרית או בשאר הזמנים שבהם הוא עוסק בדברים שבקדושה
מסיבה זו אמרו חז"ל, וכך נפסק להלכה (משנה ברורה סי' רלח סקא) שלא ילך אדם לישון אלא מתוך דברי תורה, וכך כשיקום בבוקר תהיינה מחשבותיו זכות וטהורות, מלאות בחכמת התורה, וכך גם תפילתו תהיה מתוך מחשבה נקייה, ללא סטייה כלל.
