באחת מהטיסות הרבות בהן טסתי בימי חיי עלו במוחי חידושים שונים על דברי התורה הקדושה
כדי שחידושים אלו לא יישכחו ממני החלטתי להעלותם מיד על גבי הכתב, וכך אכן עשיתי, הוצאתי מתיקי האישי מספר ניירות ועט והתחלתי לכתוב את הדברים
תוך כדי כתיבת חידושי התורה הגיע שעת הארוחה. הדיילת שהגישה לי את מנת האוכל הבחינה בכך שאני שקוע בכתיבה ועל כן הניחה את מנת האוכל לצידי. כיון שהייתי מרוכז בכתיבת החידושים לא נפניתי מיד לאכול, אלא דחיתי זאת לזמן מאוחר יותר
אולם לפתע שמתי לב שהדיילת ניגשת אלי שוב עם מנת מזון בידיה, ועוד לפני שהספקתי לתמוה על מעשיה – החליפה את מנת האוכל שבידה במנת המזון שהוגשה לי קודם לכן תוך התנצלות: "סלח לי אדוני, המנה הקודמת שקיבלת לא הייתה מנה כשרה כפי שהזמנת"
לשמע דבריה לבי התמלא רגשות גיל ושמחה. הנה, בחסדי שמים בזכות העיסוק שלי בכתיבת דברי התורה וההתגברות שלי על תאוות האכילה – ניצלתי מאכילת מאכלי טריפה. כיון שהקב"ה הבחין במאמציי למען תורתו, הוא הצילני מלהיכשל באכילת מאכלות אסורות וכך לא הספקתי לנגוע במנה הלא כשרה שהונחה לצידי.
