באחת השנים שהיתי בחג הסוכות בארץ ישראל, ולמרות המצב הביטחוני הקשה ששרר באותם ימים בארץ, אני יכול לומר בוודאות שהיו אלו הימים היפים ביותר בחיי. במיוחד כאשר ביקרנו בעיר דוד, שם הרגשנו במוחש את העבר, ראינו היכן אברהם אבינו הקריב את הקרבן שלו והיכן גרו הכנענים, ביקרנו באותם מקומות בהם ביקר אברהם אבינו ופסענו במשך כל היום בדרכיהם של האבות
אך הדבר שריגש אותי יותר מכל בזמן שהותנו בארץ, היה לראות את שמחת התורה בארץ ישראל, כאשר לקחנו את ספרי התורה והתחלנו לרקוד עימם בחוץ. אלפי אנשים רקדו עם ספרי התורה מתוך התלהבות וקדושה ומתוך שמחה אמיתית במתנה היקרה שקיבלנו מבורא העולם – התורה הקדושה
האם ישנה אומה נוספת שרוקדת עם ספר החוקים שלה? כל אומה מכבדת את הדת שלה, אך האם ניתן לראות את בני אומות העולם רוקדים עם ספר החוקים שלהם? לאחר חקירה בדבר גיליתי שאין שום אומה שרוקדת עם ספר החוקים שלה ורק עם ישראל רוקדים ומפזזים ושמחים עם ספר התורה
וחשבתי לעצמי – מה כתוב בספר התורה שגורם לנו לרקוד עימו? הרי בספר התורה נצטווינו לשמור על חוקים רבים ומצוות קשות המנוגדות ליצר הטבעי של האדם – לא לכעוס, לא לעשן בשבת, לכבד את האישה גם כשזה קשה, לשמור על טהרת המשפחה, לאכול כשר ועוד איסורים קשים המנוגדים לטבע אדם, אך למרות זאת אנו רוקדים ושמחים איתם
אלא זוהי מעלת העם היהודי. עם ישראל דבק בתורה על כל חוקיה, מצוותיה ואיסוריה, איתם הוא רוקד ובם הוא שמח. איננו מחפשים לרקוד עם ההיתרים השונים ועם ההקלות שיש למצטערים שפטורים ממצוות שונות. אנו חפצים לעמול בתורה ולקיים את מצוותיה השונות ולפיכך אנו שמחים בה ורוקדים איתה מידי שנה בשנה.
