בהיותי בשנות השלושים לחיי קיצרתי מעט את הזקן שלי שבאותם ימים היה נראה לי ארוך מידי.
כשהבחין בכך כ"ק אבא זיע"א, לא מצא הדבר חן בעיניו וכמעשה תוכחה הוא משך מעט בזקני המקוצר. בכך הראה לי אבא את מורת רוחו מהמעשה שעשיתי.
באותם רגעים עלתה בליבי תרעומת קלה על כך שאבי זיע"א מעיר לי בענייניי האישיים, למרות שאני כבר בוגר ובעל דעה עצמית.
אולם מיד הוצאתי את המחשבות הפסולות הללו מלבי ומתוך מחשבה מפוקחת הבנתי שדאגתו של אבא זיע"א לעתידי הרוחני, כמו גם חינוכו המתמשך למרות שאני כבר מבוגר לימים – הם שמעצבים את אישיותי. ללא השגחתו על מעשי השונים ותוכחותיו הנכונות, שנאמרות במקומן – בודאי הייתי מצוי היום במדרגה רוחנית נמוכה מזו שזכיתי להגיע אליה בזכות
חינוכו הטהור.
