מעשה שהייתי עד לו בעיני ממש, בעיר אשדוד שבארץ ישראל.
ארונו של יהודי שנפטר בליאון שבצרפת שנה קודם לכן הוצא מקברו שבצרפת והובא לקבורה בארץ ישראל. בזמן העברת הארון השתתפתי בנשיאתו ונדמה היה לי שאני מרגיש שיש נוזלים בארון, על כן פניתי לאנשי החברא קדישא ושאלתי: "האם ייתכן שאני מרגיש מים בתוך ארון הקבורה?"
"כן", השיבו לי אנשי החברא קדישא והסבירו שכיון שהגוף היה סגור במשך שנה בתוך הארון – הגופה נהפכה למים, ולכן הרגשתי נוזלים בארון.
כשפתחו אנשי החברא קדישא את הארון הבחנתי בכך שהארון מלא במים – כפי דבריהם שגופת הנפטר הפכה למים.
נבהלתי מאד לראות עד כמה הקבורה בארון, כפי שנהוג בצרפת מצערת את הנפטר. הגוף שנהפך למים נאלץ בעל כורחו להמתין שנים רבות עד שהארון נרקב, והעפר נכנס לגופה. באותן שנים עד שהארון נרקב המים מתעפשים, ודבר זה גורם צער גדול לנשמת הנפטר במקומה בעולם העליון.
