רבנית חשובה בקהילה בחו"ל הייתה מוסרת שיעור קבוע לנשים בימי השבת. רבנית זו, למרות שהייתה נשואה למעלה מחמש עשרה שנה – טרם זכתה לפרי בטן והדבר ציער אותה מאד.
באחד הימים באה האישה לפני, פרצה בבכי מר וביקשה על נפשה שתזכה להיוושע ולחבוק ילד משלה.
לשמע צערה לקחתי את ספר התהילים שהיה מונח על השולחן לפני, הנחתי אותו לפניה ואמרתי: "פתחי את ספר התהילים במקום כלשהו".
האישה עשתה כדברי ופתחה את ספר התהילים באופן אקראי.
הנחתי את אצבעי על פסוק בעמוד שפתחה והתחלתי לקרוא: "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱ-לֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי" (תהילים מ, ט).
לאחר מכן פניתי אל האישה ואמרתי לה: "אם ברצונך להיפקד בזרע חי וקיים עלייך להתחזק עוד יותר באמונתך, ובנוסף לכך חזקי את בעלך שיוסיף לקבוע עיתים לתורה, כיון שרק זכות התורה שתרבה בתוכך תזכה אותך לחבוק ילד משלך".
