אחד מתלמידי, ר' שמעון אלזס הי"ו היה נשוי שנים רבות ולא זכה כלל להיפקד בפרי בטן. מידי שנה הקפיד תלמידי לעלות לקבר זקני הקדוש רבי חיים פינטו זיע"א, ושם היה בוכה בדמעות שליש ומתחנן לקב"ה שיזכה אותו בזרע של קיימא בזכותו של הצדיק הטמון במקום.
באחת ההילולות הייתה התעוררות גדולה בקרב כל באי ההילולא וכל המשתתפים כולם הצטרפו אליו בתפילתו על ציון הצדיק והעתירו בעדו שיזכה לחבוק ילד בריא ושלם.
באותו יום, כ"ו באלול זכו הוא ואשתו להיפקד בזרע של קיימא.
זכות הציבור הקדוש שהתגייס למערכה ולתפילה, וזכות הצדיק הטמון במקום – הם שעוררו רחמי שמים וגרמו שהוא ואשתו יזכו לחבוק ילד.
