וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹ-הִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹ-הִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ (בראשית א, כח)
הפריה היא ההולדה, והרביה היא ההגדלה, ואע"פ שהיא ברכה כמו שפירשנו גבי דגים, סמכו חז"ל (יבמות סה) שהיא מצוה לבני אדם. (רד"ק)
וַיְבָרֶךְ אֱלֹ-הִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרץ (שם ט, א)
בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ (דברים ז, יד)
ובזה תהיה נכרת הברכה של לא יהיה בך עקר כשלא יהיה בישראל אדם שאינו מוליד. (אור החיים)
'פרו' - לשון פרי, כלומר עשו פירות. 'ורבו' - אם לא אמר אלא פרו היה אחד מוליד אחד ולא יותר, ובא ורבו שאחד מוליד הרבה. (רש"י על בראשית א, כב)
ראיתי בספרי (ברכה שנח) אין לך בכל השבטים שנתברך מבנים כאשר, ואיני יודע כיצד. והנה רבותינו נתכוונו לפרש "ברוך מבנים", שיהיה מבורך בבנים רבים שיוליד, כמ"ש מבורכת ה' ארצו ממגד שמים מטל (דברים לג, יג), ולכך אמרו שכל שאר השבטים ברך אותם בגבורה או בנחלתם ואשר לבדו נתברך בבנים... (רמב"ן דברים פרק לג)
אשרי מי שזוכה לזה - ועל זה יתפלל כל חסיד עולמי עד, שלא ימצא פסול בזרעו וזרע זרעו עד עולם, כי אין לו לאדם בעולמו אלא כשמניח בנים הגונים. זהו ענין כשבירך יעקב את בני יוסף כתיב 'ויברך את יוסף', כי ברכת הבנים ומעלתן היא ברכת יוסף. וזה רמז 'ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו', כלומר, אם תוליד עוד בנים ויהיו הגונים כמו אלו, וזהו 'אחריהם' שילכו אחר מדותיהם, 'לך יהיו', למי כל חמדה הלא לך. כי אשרי לאב המניח בנים הגונים זרע כשר. (של"ה פרשת ויחי)
אישה שאינה יכולה להתעבר תביט על הסכין של המילה בעוד הדם על הסכין ויועיל לה. (ספר המידות)
