בימי האינתיפאדה הראשונה אשר התחוללה בארץ ישראל, השפיע המצב הקשה בישראל גם על שאר מדינות העולם אשר סבלו מהפרעות קשות ומהפגנות חוזרות נגד ישראל ונגד יהודים.
נוכרי מארצות ערב שהיה בצרפת שמע באותם ימים שבישיבתנו בצרפת מתקיים שיעור תורה באופן קבוע. נוכרי זה, שהתעניין בתורת היהודים החל להגיע לשיעורי התורה, וכשישב לצד בחורי הישיבה – הקשיב לקול דברי התורה שנאמרו בהיכל בית המדרש. מתיקות התורה חדרה לנשמתו וגרמה לו להרהורי תשובה ולרצון אמיתי להתקרב לריבונו של עולם.
כשהבחינו בו תלמידי הישיבה כשהוא נכנס ויוצא בשערי הישיבה – חששו ממוצאו הערבי וחשבו שהוא טרוריסט המבקש לפגוע לרעה בלומדי התורה, ועל כן גרשו אותו משטח הישיבה והזהירו אותו לבל יוסיף להגיע למקום.
הנוכרי, שנפשו דבקה בלימוד התורה, בא לפני ובכה על רצונו הגדול ללמוד תורה, ואמר שבגלל מראהו הערבי גרשו אותו בני הישיבה מהמקום והם אינם מאפשרים לו לדבוק בתורה כאשר חשקה נפשו.
הבטתי בפניו של הנוכרי וראיתי שניכרים דברי אמת, לפיכך יצאתי איתו אל בחורי הישיבה והוריתי להם לאפשר לו להיכנס לישיבה ללא כל הפרעה.
במשך מספר שנים התמיד הנוכרי ולמד בישיבתנו הקדושה. ולאחר שנים אלו שלחתי אותו ללמוד תורה בארץ ישראל, שם זכה להתגייר והפך להיות יהודי כשר בעם ישראל. לאחר מכן הוא עבר להתגורר בברזיל, ונהיה לתלמיד חכם גדול, העוסק בתורה הקדושה יומם ולילה ובקי בכל אוצרות הש"ס.
זכיתי להיות מתומכי תורתו, וכבר למעלה מחמש עשרה שנים אני שולח לו מידי חודש סכום כסף עבור מחייתו. בטוח אני שסכום כסף זה הינו הצדקה המובחרת ביותר שאני נותן, שכן בכך אני מחזיק אותו ואת תורתו.
התמדתו של הגר בלימוד התורה כל כך רבה, עד שבאחד הימים כששוחחתי איתו בטלפון וביקשתי לדרוש בשלומו, הרגשתי שהוא ממהר לסיים את השיחה איתי, ונראה היה כאילו הוא אינו מעוניין לשוחח כלל.
כששאלתי אותו לפשר הקיצור בדבריו ולפשר רצונו לסיים את השיחה, הוא השיב לי שהוא חס על כל רגע ורגע שהוא מתבטל מלימוד התורה, והוא ממהר לשוב לבית המדרש להמשיך ללמוד תורה.
כששמעתי את דבריו אלו אמרתי לו: "אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא".
אשרי האדם שעבר מגדר "גוי" לגדר "יהודי", ואשריו ואשרי חלקו שמרגע שהצטרף לעם ישראל – משקיע הוא את כל זמנו ואת כל כוחותיו ללימוד התורה מתוך התעלות וקדושה, ללא הפסק ומבלי לבטל אפילו רגע אחד להנאות העולם הזה.
