מר גבריאל אלבז הי"ו, נשיא המוסדות בליאון שבצרפת, נצרך באחד הימים לחסד הבורא עימו שיורה לו את הדרך בה ילך וייתן בו את הדעת להחליט האם להמשיך לשמש כנשיא מוסדותינו בליאון, או שמא יתפטר מתפקיד זה כבקשת אשתו, ויתמסר במקומו להרחבת עסקיו?!
על כן נשא תפילתו לה' יתברך ושטח לפניו את שאלתו המיוחדת. בנוסף, ביקש סימן משמים לדרך בה ילך.
כששמעתי שביקש סימן מאת ה' הוכחתי אותו ואמרתי לו כי אין לשאול סימן מאת הקב"ה, שמא יבוא ח"ו לפגם באמונה אם לא יקבל את הסימן המיוחל. אולם מר אלבז ענה לי: "הרב צודק. כאשר יהודי לא רואה את הסימן המבוקש – ספקות באמונה עלולים להיכנס ללבו. אולם אני – גם אם לא אראה כל סימן כמו שביקשתי – אמשיך להאמין בקב"ה באמונה שלימה ותמימה. ואם כן אזכה לראות סימן מאת ה' לדבר – אזי אמונתי בקב"ה תתחזק מאד, אני אהיה קשור עוד יותר לריבונו של עולם ואמשיך להרחיב את מוסדות התורה".
באותה תקופה היה למר אלבז כלב שמירה נאמן אשר שמר על ביתו ומר אלבז רחש לו חיבה מיוחדת. לפיכך אמרתי לו בחיוך: "מה תחשוב אם הכלב שלך ימות לפתע פתאום? האם הדבר יהווה עבורך סימן משמים?"
"שהכלב ימות???" התפלא מר אלבז, "הרי זהו דבר בלתי הגיוני כלל, שכן הוא צעיר ובריא". אך אני התעקשתי ושאלתי: "ואם אכן כלבך ימות?"
"אם הכלב ימות עכשיו" מר אלבז היה נחרץ בדעתו, "הרי שדבר זה יהווה עבורי הסימן הגדול ביותר לכך שאורח חיי כעת רצוי ומקובל לפני ה' יתברך".
מר גבריאל אלבז ואני עמדנו על מקומנו והבטנו בכלב הבריא והשלם המשתובב לצדנו, כשמר אלבז מחייך לעצמו ומשתומם: 'כיצד ימות כלב זה כעת ללא כל סיבה?' אך לא חלפה מחצית השעה מעת שסיים את דבריו – והנה הכלב נפל תחתיו ומת.
פחד נכנס ללבו של מר אלבז, וגם אני הייתי מופתע מאד מהדבר, שכן כלל לא חשבתי שהכלב ימות ברגעים הקרובים! אולם מאת ה' היה מותו הפתאומי של הכלב ללמדנו על השגחתו הפרטנית בבריאה כולה.
מעשה זה אשר נתפרסם ברבים גרם לקידוש ה' גדול, אמונתנו בה' התחזקה עד מאד, וכפי דבריו, נשאר מר גבי אלבז עד היום הזה הנשיא הפעיל במוסדות "אורות חיים ומשה" בעיר ליאון שבצרפת.
