שירה רוזנמן תחי', בתו של המדען מר צבי רוזנמן ממכון ווייצמן בישראל, חלתה ל"ע בלוקמיה (סרטן הדם).
הוריה המסורים ראו במחלת ילדתם את יד ה' המנסה אותם, והחלו להתפלל לקב"ה ולבקש על רפואת בתם.
באותם ימים שהיתי בביתו של מר צ'רלי אבוסירה הי"ו, ומשנודע על כך להורים רוזנמן – הם באו לפני וסיפרו לי על מחלתה האיומה של בתם אשר נתגלתה בגופה ימים ספורים קודם לכן, וביקשו ברכה לרפואתה השלימה והמהירה.
כפי בקשתם ברכתי אותם בזכות אבותי הקדושים שיזכו לראות ברפואתה השלימה של הבת ובהחלמתה המהירה.
שבוע ימים לאחר מכן התחולל הנס הגדול. הילדה עברה בדיקות נוספות, לאחריהן הודיעו הרופאים להורים המופתעים כי המחלה עזבה את בתם – באופן נדיר מאד, שאינו מוכר גם במדעי הרפואה.
בתור מניעה המשיכה הבת לקבל טיפולים נגד המחלה במשך כשנתיים, וברוך ה' הילדה הבריאה לחלוטין ולא נותר כל זכר למחלה.
בהקשר לנס עצום זה כתב אבי הילדה, מר צבי רוזנמן הי"ו:
"בעיסוקי היומיומי משמש אני כמדען בעל תואר "דוקטור" במדע, במכון ווייצמן.
הנני אדם שלא נגרר בנקל אחרי סיפורי ניסים ונפלאות, אולם אין כל ספק בלבי שהחלמתה של בתי באה כתוצאה מהמיזוג בין האמונה שהייתה לי ולאשתי לבין הברכה והאנרגיה הרוחנית של הרב שברך את בתנו. שילוב זה הביא מרפא וכוח חיות שגרמו להחלמתה של בתי".
ועוד ממשיך האב וכותב:
"ברצוני לציין עובדה מעניינת. כשבאנו לבקש את ברכת הרב – נודע לנו כי הרב לא מברך כל אחד. ואכן, באותו ערב הגיעו יחד עימנו אל הרב זוג הורים עם בנם החולה בבקשה מהרב שיברך אותו, אולם הרב אמר: 'אני מצטער, כבר איני יכול לתת ברכה'. אותו ילד נפטר שבוע ימים לאחר מכן. לבטח גם זאת בכוח זכות אבותיו הקדושים של הצדיק אשר עומדים לו לסייעו בעבודת הקודש".
"יודע אני", מסיים האב את מכתבו, "גם מהבחינה המדעית וגם מהבחינה הרוחנית, כי סיפורה זה של בתי מהווה הוכחה נוספת לכך שקיימים כוחות רוחניים של אמונה, קדושה וטוהר הנפש אשר יכולים להביא לרפואה שלימה, ועל כן הבריאה בתי".
