באחד הימים בהם קיבלתי קהל, בהשגחה משמים באו לפני בזה אחר זה שלושה אנשים שאיבדו את יקיריהם הי"ד בפיגועי טרור שונים, ואני השתדלתי מאד לדבר על לבם בענייני אמונה ולעודדם, כך שיצאו ממני מחוזקים יותר.
לאחר שפנו לדרכם התבוננתי בעצמי וחשבתי שלמעשה אמנם הקדשתי כעת זמן ארוך לחיזוק אמונתם של אחרים, אך זה אינו פוטר אותי. חשבתי לעצמי שכשאני שומע צרות קשות אלו עלי לזכור שחלה גם עלי חובה להתחזק עוד יותר באמונה. משום שכאשר שומעים על אסונות נוראיים הפוקדים יהודים מעם ישראל, עלולות ח"ו להתעורר שאלות קשות באמונה. אולם עלינו להתחזק באמונה, ולדעת שהכל מאיתו יתברך, ואל לנו לשאול שאלות ולנסות להבין חשבונות שמים, כי נשגבים הם מאיתנו ונסתרים מנפש כל חי, וכל אשר פועל הקב"ה עם ברואיו – נעשה בחסד וברחמים מתוך דאגתו העצומה לנו, כפי שאומר דוד המלך בתהילים "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהילים קמה, ט).
