באחד הימים הייתי זקוק למספר טלפון חשוב אשר היה רשום על גבי נייר מסוים, אולם כשחיפשתי את הנייר הנדרש – לא מצאתי אותו, ולמרות שהפכתי כל פינה בביתי, לא הצלחתי למצוא את מספר הטלפון המבוקש.
כעבור זמן מה הכנסתי את ידי מבלי משים לתוך כיסי. להפתעתי המרובה חשתי בנייר המצוי בו, ומשהוצאתי אותו מכיסי גיליתי לשמחתי כי זהו הפתק אותו אני מחפש כבר זמן רב.
כשהרהרתי במציאה זו הגעתי למסקנה שהקב"ה ביקש להראות לי שהכל בידו יתברך. כאשר אינו חפץ שאמצא נייר מסוים – אותו נייר ייעלם מעיני, וגם אם אהפוך את כל העולם בחיפושים אחריו – לא אמצא אותו. לעומת זאת בשעה שהקב"ה רוצה להמציא לאדם את מבוקשו – הוא מזמן לו את ידו לתוך הכיס, וכך בנקל מוצא האדם את מבוקשו.
כגון זה ארע עם אשתי תחי' אשר לא הצליחה להיזכר היכן הניחה סכום כסף של אלף יורו שהיה בידה. למרות שחיפשה בכל מקום אפשרי – לא מצאה את האבידה והתהלכה בבית חסרת אונים מבלי יכולת להעלות בזיכרונה היכן הונח הכסף.
בראותי זאת חפצתי עד מאד לסייע לה במציאת אבידתה, ועל כן החלטתי להתחזק באמונתי בבורא יתברך שיכוון אותנו במהירות למקום בו הונח הכסף. ללא כל כוונה הוליכו אותי רגלי למקום מסוים, בו לא היה עולה בדעתנו לחפש את הכסף – והנה נגלה לפני סכום הכסף האבוד במלואו.
בטוחני שהאמונה העזה בבורא יתברך שיכוון אותי אל מקום האבידה – היא שגרמה לבסוף למציאתה, שהרי חיפושים רבים לא הביאו עימם כל תועלת, ודווקא במקום הכי פחות הגיוני נמצאה לבסוף האבידה בסייעתא דשמיא.
