והלכת בדרכיו
שתי שאיפות היו לי בהיותי ילד, האחת – להיות עשיר, והשנייה – ללכת בדרכיו של סבי הקדוש רבי חיים פינטו זיע"א, אשר סיפורי המופת אודותיו היו עוברים בביתנו מפה לאוזן ונשמעו בו פעמים רבות, ודמותו המרוממת הייתה לנגד עינינו בכל עת.
סבי הקדוש, המלומד בנסים, היה מפזר צדקה ביד רחבה לכל הנצרכים והנזקקים, ובכל לילה בטרם לכתו לישון – היה דואג שכל הכסף המצוי בביתו יחולק לעניים, מתוך אמונה עצומה בה' יתברך שכשם שפרנס אותו וכלכל אותו ביום הזה – כך יעשה גם למחרת.
את שאיפתי הראשונה להיות עשיר עזבתי כבר בהיותי צעיר, אולם עדיין יש בי השאיפה להגיע לקרסוליו של סבי הקדוש. בכל כוחי אני משתדל ללכת בדרכיו, לתמוך במוסדות התורה ולחלק צדקה לנצרכים ולנזקקים. אך רק הקב"ה שהוא בוחן כליות ולב יודע האם זכיתי להתקרב ואפילו במעט למדרגתו הגבוהה של סבי הצדיק זיע"א.
