כ"ק אבא זיע"א הוזמן באחת השנים לבקר בשבת בבית משפחה יהודית במרוקו. זכיתי להתלוות לאבא זיע"א באותו ביקור, וזכורני עד כמה נדהמתי לראות את העושר הרב ששרר בבית המארחים.
השולחן שהיה ערוך ומוכן לסעודה, נראה היה כשולחנם של מלכים, מעוצב בעושר ובפאר רב, ומגוון המאכלים שהוצע לסועדים היה מכבד אף את אולמות היוקרה של ימינו, למרות שהדבר התרחש בשנות השבעים, כאשר דבר זה היה נדיר מאד.
הבטתי בפניו של אבא זיע"א, לתומי חשבתי שאראה על פניו התלהבות כלשהי מהשפע הרב, אך נראה היה שאבא לא התרגש כלל מכל העניין, ורק טעם מאכל מועט כדי לצאת ידי חובת סעודת שבת ופנה מיד ללמוד תורה.
אבא זיע"א ידע ששולחנו האמיתי ערוך לו לעולם הבא בפאר גדול ובעושר רוחני רב, ועל כן לא התאווה כלל למאכלים הגשמיים שהיו לפניו בבית המארחים ביום השבת, וזוהי הדרגה הגבוהה ביותר, ליהנות מהחומריות באופן מועט רק לצורך עונג שבת, ולשמור את כל שכרנו על מעשינו לעולם הבא שכולו טוב.
