באחת השנים יהודי צעיר התנדב לדאוג להזמנת הציבור להילולת הצדיק רבי מאיר בעל הנס זיע"א. אותו צעיר עשה זאת מתוך דאגה ומסירות, ושלא על מנת לקבל פרס.
אך לדאבון הלב, כאשר הסתובב בין הבתים כדי להזמין את ציבור האנשים, אדם חולה בנפשו ירה בו מאקדחו ופצע אותו באורח אנוש וכמעט הרג אותו.
מיד מיהרו להביא אותו לבית החולים כדי לקבל טיפול רפואי. שם הרופאים הודיעו למשפחה שמצבו אנוש ושהוא נאבק על חייו.
אמו באה לפני באותם הימים ואמרה לי: "כבוד הרב, בני היקר נפגע בזמן שעסק במעשה חסד כשהלך להזמין אנשים להילולת הצדיק רבי מאיר בעל הנס זיע"א. איך ייתכן שהוא יקבל על כך עונש מוות? איך ייתכן שהוא יצא מכך פגוע?"
כששמעתי את דבריה הכואבים אמרתי לה שבודאי מן השמים רואים ומכירים בצדקותו של בנה שעסק בחסד של אמת וחיפש רק את טובת הציבור ללא טובתו האישית, ועל כן אני בטוח שישלחו לו מן השמים רפואה שלימה.
שלושה חודשים שכב הצעיר בבית החולים כשהוא שקוע בתַרְדֶמֶת, ולאחר שלושה חודשים באורח נס ופלא, להפתעת כולם הוא התעורר! בכל יום חל שיפור במצבו עד שהוא הבריא לגמרי.
לעיתים מספיק להתבונן במעשים הפשוטים שבכל יום כדי להבין את המשמעות העומדת מאחורי החיים, ולהיווכח בכך שזכות המצוה שעושה יהודי מגינה עליו ומצילה אותו מכל צרה.
