שני יהודים בעלי עסקים באו לפני כדי לבקש עצה בענייני עסקיהם. האחד נראה היה כשומר תורה ומצוות, ואילו לבושו של השני הראה כי אין בו אמונה בה' ובתורתו
כשנכנסו לחדרי קמתי ממקומי, ניגשתי לסוחר שאינו מאמין בה' וחיבקתי אותו. הסוחר המופתע, התפלא לפשר מעשי ואמר לי: "כבוד הרב, אינני מאמין באלוקים"
"אף על פי כן – יהודי אתה, בנו של מלך מלכי המלכים!" השבתי לו, "וגם אם כעת אינך שומר תורה ומצוות ואינך מניח תפילין, על כל פנים אביך או סבך ודאי היו שומרי תורה ומצוות, ובעזרת ה' יתברך גם אתה או בניך תשובו לדרך הישר"
לאחר מכן התייעצו עימי השניים בענייני העסקים שבשבילם באו, ואני הענקתי ליהודי המאמין ברכה הגונה. כשראה זאת חברו – ביקש לשוחח עימי ביחידות, ואז ביקש גם הוא ברכה הגונה כמו הברכה שברכתי את ידידו
הנחתי את שתי ידי על ראשו וברכתי אותו מעומק לבי. היהודי התרגש מאד, דמעות זלגו מעיניו ובפרץ של התעוררות אמר שהוא רוצה להניח תפילין ולשמור מצוות. הדרכתי אותו כיצד לעשות זאת, כיצד להתקרב לה' יתברך וכיצד לקיים את דברי התורה ומצוותיה
פגישה זו לימדה אותי לימוד גדול – כיצד מעשה קטן של גילוי חיבה ואהבת חינם ליהודי – השפעתו מפתיעה ומרחיקת לכת, שהנה הובילה את היהודי לחזרה גמורה בתשובה.
