מנגינת המילים

כבר מהיותי ילד רך בשנים זוכר אני את כ"ק אבא זיע"א שהיה נוהג להכריז ולומר בכל עת – "בעזרת ה'". מנגינתן של המילים החמות שנאמרו בשפה הערבית, והטון הנעים שבו הן נאמרו ממשיכים להתנגן בנשמתי ולהוסיף להישמע באוזני כל ימי, וזאת משום כוחה העצום של השמיעה. 

כיון שאותן מילים נשמעו באוזני כבר מגיל צעיר שבו הלב פתוח לשמוע ולקבל – כוחה של אותה שמיעה גדל עוד יותר לאין שיעור. 

כמו כן זוכר אני פעמים רבות שבהן אבא היה נאנח מתוך כאב ואומר – "אנשי אמונה אבדו", אך לאחר רגע הוא היה חוזר בו, מבטל בידו את דבריו האחרונים ואומר: "לא ולא, אנשי אמונה לא אבדו, הם ממשיכים לחיות ולהחיות את העולם באמונתם", ומיד היה מתגבר כארי וקם לעבודת ה' יתברך. במעשים אלו הוא הוכיח את הנאמר על הצדיקים שבדור – "באים בכוח מעשיהם", שבכוח תפילתם ובכוח שמותיו של ה' יתברך הם עומדים לתקן את מה שפרצו אנשי הדור בחוסר אמונתם.